מספר הקצאה על חשבונית: הסף ירד ל-5,000 שקל ביוני. מי בעסק שלכם בודק את זה לפני שהחשבונית נשלחת

בעסק שלכם זה כנראה עובד כך: מישהו מוציא חשבונית, שולח אותה, וגומר. השאלה אם היה צריך מספר הקצאה עולה רק כשמע"מ שואל למה חשבונית B2B יצאה בלי אחד. זה שלב שקל לפספס כי הסכומים שדורשים אותו ירדו פעמיים בשנה וחצי.

התהליך כפי שהוא באמת

מ-2025 חשבונית עסקה בין עסקים (B2B) מעל 20,000 שקל דרשה מספר הקצאה מרשות המסים לפני ההוצאה. בינואר 2026 הסף ירד ל-10,000 שקל. ביוני 2026 הוא ירד שוב, ל-5,000 שקל. המשמעות: חשבוניות שאף פעם לא דרשו את השלב הזה עד לפני שנה וחצי, דורשות אותו היום, ומי שלא עדכן את התהליך ימשיך להוציא חשבוניות בלי מספר הקצאה בלי לשים לב.

מי אחראי לבדוק

צעד אחד לשבוע הזה: לרשום שם אחד ליד המשימה "בודק אם החשבונית עוברת את סף ההקצאה לפני שליחה", ולא להניח שמערכת הנהלת החשבונות מזהה את זה אוטומטית. מערכות שמחוברות ל-API של רשות המסים מבקשות את המספר בעצמן בזמן ההנפקה. מערכות שלא מחוברות משאירות את הבדיקה על האדם שמוציא את החשבונית, וזה השלב שנעלם ביום שהוא בחופש.

עלות בשעות ובשקלים

חיבור חד פעמי של מערכת הנהלת חשבונות ל-API של רשות המסים הוא עבודת הקמה של ספק התוכנה, לא שלב שבעל עסק עושה בעצמו. בלי חיבור אוטומטי, הבדיקה והבקשה הידנית לוקחות דקות בודדות לחשבונית בודדת, אבל מצטברות אצל עסק שמוציא הרבה חשבוניות B2B מעל הסף. בשקלים: הבקשה עצמה חינמית מול רשות המסים. העלות היחידה היא זמן, או תוספת מנוי אם ספק ההנהלת חשבונות מגלם את התמיכה בתוכנית בתשלום.

שורת גבול

מכאן זה כבר לא תהליך אלא החלטה שדורשת בעל מקצוע מורשה: אם אתם לא בטוחים אם עסקה מסוימת נחשבת B2B לצורך הסף, אם יש לכם חשבוניות רטרואקטיביות בלי מספר הקצאה, או אם אתם רוצים לבדוק שהמערכת שלכם באמת מבקשת את המספר ולא רק מתעדת אותו. אנחנו לא נותנים ייעוץ חשבונאי, וגם לא ניתן.